שחקני הכדורגל בתפקידים שונים מכסים בזמן משחק, מרחק ריצה מסוים. מרחקי הריצה שונים ברמת העצימות שלהם ואופי הפעולה. מחקר שנעשה על קבוצות נערים עילית בגילאי 15-17 באירופה מדד את המרחק שכל שחקן מכסה בתפקידים שונים, כמה רצים סה"כ, כמה ספרינטים, שינויי כיוון ועוד וחישב באיזה שטח מרובע השחקנים מבצעים זאת הכי טוב. מתוך כך יצרו המלצה לבניית שטחים מתאימים למשחקונים בקבוצות של 3נגד 3 ועד למשחקים של 10 נגד 10 כאשר בשטחים אלו מדמים את השטח למטר מרובע בו שחקן מכסה את הפרמטר הגופני במשחק עצמו. מאמן צריך להכיר ברמה הכללית ששטחים גדולים יותר יכסו מרחקי ריצה גדולים יותר והעבודה תהיה עם השפעה אירובית גדולה, אך ברמה הטכנית מן הסתם יהיה פחות נגיעות בכדור לכל שחקן, פחות פעולות קצרות וחדות, שינויי כיוון ועוד. הטבלה הבאה יכולה לעשות סדר גדול מאוד ובעזרתה ניתן להתאים את המשחקונים לפי תפקידים של שחקנים. אם אנחנו יודעים מי השחקנים שמבצעים הכי הרבה שינויי כיוון ולכן נוכל להתאים להם את השטח הנכון. שחקנים שמבצעים המון ספרינטים, או ריצות מהירות למרחקים, יוכלו להתאמן בשטח הרלוונטי להם, וכך יפתחו את מרכיב הכושר שרלוונטי עבורם יותר ובנוסף יצליחו לכסות גם את מרחק הריצה אותו מכסה שחקן כדורגל. בתורת האימון עיקרון הספציפיות אומר דבר מאוד פשוט וחשוב. ככל שהפעילות אותה נבצע באימון תהיה דומה יותר לענף בו אנו עוסקים כך ההשפעה של התרגול תהיה גדולה יותר וטובה יותר. מכאן יוצא שאנחנו מקבלים את השטחים המדויקים בהן שחקני נערים ונוער משחקים בפועל ובאיזה שטח ניתן לתחום את המשחקון בכדי ליצור את האפקט שאני רוצה עבור השחקן. ייתכן כי למשחקון יש גם מטרות טכניות וטקטיות מצד המאמן לשחקנים ולכן השטחים יכולים להיות מותאמים לצורכי המאמן. מחקר זה בא לייעץ על התאמת שטחי המשחקונים בהתאם לפיתוח המרכיב הגופני